גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון
דלג על על בית החולים
על בית החולים
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners

חוויות נעימות מביקור במלר"ד (מיון)

אביתר כהן משתף את תחושותיו מביקור במלר"ד.
"בית חולים מצוין עם אנשים נהדרים. ולכם תושבי אשקלון- תדעו שיש לכם בית חולים נהדר בעיר. "
ד"ר בן ואליד- מנהל המחלר"ד

רוצה לשתף אתכם בחוויה נעימה (עד כמה שיכולה להיות).
ביום שישי האחרון נאלצתי להגיע לחדר מיון עקב בעיה רפואית שהטרידה אותי מזה כמה ימים.

ברירת המחדל, מבחינת המרחק הייתה ברזילי. חדר המיון של בית החולים הציבורי באשקלון שבמשך השנים קנה לו שם לא מכובד במיוחד.

סיפרו לי שעבר שינוי. לא ידעתי עד כמה.

כבר בכניסה מערכת חניון ממוחשבת (מה שנראה ברור מאליו במרכז), קיבלה את פני. קליק. ואנחנו בפנים. ירדתי מהאוטו בכניסה למיון. מה שהיה פעם ספסל למעשנים נראה כמו פינת חמד נעימה עם שלט גדול מעל- כאן לא מעשנים!!! נא לפנות לפינת העישון הממוקמת בצד...... בפנים חדר ההמתנה גדוש באנשים בכל הגילאים. אבל החדר נעים, אסטתי, מכבד ונקי. שיפוץ ניכר נעשה כאן. וזה כיף......

נרשמתי. רעדתי מקור (בכל זאת- חולה), פקידת הקבלה הציעה להביא לי שמיכה ומשהו חם לשתות. הודיתי לה.
ואז החלה ההמתנה המייגעת ל...א...ח...ו...ת- "מטופל מספר 153 לעמדת הטריאז'".... וואללה??? רק התיישבתי.... קמתי... ניגשתי.... נשאלתי מספר שאלות, מסרתי כמה מדדים... ונשלחתי להמתין בסבלנות השמורה למיון ציבורי בימי שישי בבוקר......

לאחר המתנה באמת ארוכה הפעם, 4 וחצי שעות, (העניין היחיד הדרוש טיפול במהלך היום הזה- שמכפי הבנתי הגדולה אמור להפתר העניין עם הכניסה למיון החדש בעוד מספר חודשים)- נקראתי להכנס למיון פנימי.

נכנסתי. הופניתי ל"חדר" 8, מיטה נקייה עם מצעים חדשים ורעננים. מתחם מסודר. התיישבתי על המיטה. הגיעה אחות לשאול העדפתי לגבי גובה משענת הראש וגובה המיטה. לקחה שוב מדדים, לאחר מכן עוד בדיקה או שתיים..... שאלה אם יכולה לסייע בעוד משהו.... חייכה והלכה. חמודה.

ואז הוא נכנס. המלאך הזה. ד"ר ולדימיר. (שם משפחה ארוך... לא זוכר...). על מי מנוחות הקשיב לסיפור איך הגעתי אליו לידיים 4 שעות לפני שבת. התעניין אם אני שומר שבת כדי שאספיק להגיע במידה ואשתחרר הבייתה. בדיקה גופנית. שאל שאלות אנמנזה רגילות. קיבל תשובות יותר רגילות. וקבע באופן זמני: " כנראה שפעת. אבל אתה לא צריך לסבול כפי שאתה נראה". פתח וריד, לקח דמים ונתן לי 1000 סמ"ק הרטליין פר וויין לרומם את מצב משק הנוזלים ביום חם.....

לאחר מכן צילום קטן. סניטר מקסים שינע אותי עם המיטה... "שים ראש גבר, יוצאים לסיבוב, אני אסע לאט שלא יכאב לך" ישירות אל הרנטגן שם חיכה טכנאי גבר גבר, שהיה סבלני מאד. צילום זריז. ובחזרה למיון. שם כבר ביקשו שאעצום עיניים ואנסה לנוח. גם ככה ממתינים לתוצאות. זמן יקר שים תראש......

ולאחר שעתיים לערך העירו אותי לסיכום הבדיקות. הודיתי על כך שהכל יצא תקין ברוך השם..... ביקשתי משכך כאבים אמיתי שיגאל אותי לפחות לכמה שעות בתוך שבת מהכאבים שפקדו אותי. הציע זריקה. לא התנגדתי.

אחות. זריקה. מכתב שחרור והבייתה.

ועכשיו אני כבר מרגיש הרבה יותר טוב. גם כי החלמתי וגם כי הבנתי שזכיתי להסטוריה. הייתי עד לקבלת שירות ברמה מאד גבוהה, מקצועית, ונעימה. שירות נטול אגו. שירות נטול אינטרסים כלכליים...... פשוט שירות!!!!!!!

הרפואה הציבורית לא מתה. היא כאן. וזה קורה כאן באשקלון. לד"ר בן ואליד- תהיה גאה שאלו הם עובדיך. לד"ר חזי לוי (שהיה הקרפר שאני סיימתי קורס חובשים). לא יודע איך עשית את זה אבל יצא לך מוצלח. בית חולים מצוין עם אנשים נהדרים. ולכם תושבי אשקלון- תדעו שיש לכם בית חולים נהדר בעיר.

תודה על הכל ברזילי

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד