החג בפתח- ושירות התזונה ממליץ- מוצרי חלב, לא רק בשבועות

אחת הסיבות לירידה בצריכת חלב בעשורים האחרונים היא העלייה בצריכת משקאות מתוקים, המערימים על התזונה קלוריות ריקות שמקורן בסוכר אך ללא רכיבי תזונה חיוניים. כך למעשה שיעורי ההשמנה בילדים ומתבגרים עולים בעוד שאיכות התפריט יורדת. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, בני נוער בגילאים 9-18 לא יוכלו לספק לעצמם די סידן במסגרת דיאטה ללא חלב ומוצריו, ועדיין לעמוד בהמלצות לרכיבי תזונה אחרים (כגון שומן, ויטמינים ומינרלים). כמו כן קשה מאד להגיע לכמות סידן יומית מומלצת ללא מוצרי חלב וללא כמות גדולה מאד של שומן. 

ישנה 'קפיצה' בדרישה היומית לסידן בין הגילאים 9-18 לעומת הגילאים 4-8 והחל מגיל 9 הדרישה לסידן היא 1300 מ"ג ליום. העניין הוא שלעיתים עד גיל 9 מתפתח מחסור והדרישה היא למעשה גבוהה יותר. צריכת חלב לא רק מעלה באופן משמעותי את כמות הסידן הנצרכת, אלא גם תורמת לאיכות הדיאטה מבחינת מרכיבי מזון חיוניים אחרים. (ויטמין A, פולאט, ויטמין B12, סידן, מגנזיום, ויטמין 2B (ריבופלבין). 

לחלב יתרונות מובהקים בהשגת צפיפות עצם גבוהה יותר ובמניעת אוסטאופורוזיס ושברים. התקופה המשמעותית ביותר למניעת אוסטאופורוזיס היא תקופת הגדילה, ובעיקר גיל ההתבגרות, המהווה חלון הזדמנויות מבחינת צבירת עצם. החל מגיל 10 ישנה עלייה בצפיפות עצם, המגיעה לשיאה בגיל 20 ותלויה בפוטנציאל גנטי. פוטנציאל זה לא ימומש אם ישנו חוסר סידן בתזונה בגילאים אלו, והמשמעות היא חשיפה לאוסטרופורוזיס בגיל מוקדם יותר.